בסדרתו המרתקת של רון כחלילי "על צד שמאל" המתארת את עלייתו ונפילתו של השמאל הישראלי נשאל יוסי ביילין, מאדריכלי הסכם אוסלו ושר החוץ לשעבר ואחד מראשי "מרצ" על כשלונה של מרצ בבחירות האחרונות "אחת ההגדרות של מטרות תנועות פוליטיות היא "חתירה לתפיסת השלטון" מרצ לא שם"
זאת אחת האנומליות בפוליטיקה הישראלית, אקסיומה בלתי מוסברת ויחודית למדי לתרבות הישראלית- מפלגות נישה, הדוגלות בנושא אחד בלבד, ואינן מתיימרות לתפוס את השלטון. עובדה זאת לא מספיקה להפוך את ישראל ליחידה במינה אלא הכוח הגדול של המפלגות הסקטוריליות הללו, השפעתן הרבה במהלך השנים והשיח הציבורי הנרחב הנלווה לקיומם של אלו. לצד מפלגות הפועלות למען זכויות האדם, זכויות של מיעוטים שונים בולטות כמובן המפלגות הדתיות- אולי מפלגות הנישה המצליחות בתולדות העם היהודי, ומהדוגמאות הבולטות למפלגות דתיות שהצליחו לפנות לסקטור מסוים ולהצליח לסחוף רבבות. כיום אין סוף לפיצול בקרב המצביעים הדתיים ופילוחם לסקטורים ותתי סקטורים שונים- ספרדים ואשכנזים, חסידי סאטמר והברסלבים, ציונות דתית לעומת החרדים וכהנה וכהנה. לכולם יש ייצוג בכנסת, לכולם יש ציבור בוחרים נאמן ודומה כי שאלות של שמאל או ימין ואפילו אג'נדה מדינית חברתית לא מעסיקות את העם יותר מעיסוק פוליטי של ייצוגי אוכלוסיה ושל הבדלים אתנים תרבותים בין זרמי היהדות השונים. למרות כל זה אפשר למצוא בהיסטוריה הפוליטית הקצרה של ישראל לא מעט דוגמאות למפלגות שהתיימרו לייצג פלחים דתיים שונים ונכשלו בכך.
אחת הדוגמאות המשעשעות במערכת הבחירות הנוכחית היא של עופר ליפשיץ מנהיג "ברית עולם", טיפוס חסר כריזמה, חילוני הרואה בעצמו כשליח של הקדוש ברוך הוא עלי אדמות :
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FJMGGL&c41t4nzVQ=FH - שי ודרור מפתיעים את עופר ליפשיץ בשיחת טלפון מפתיעה
משה דואק עמד בראש רשימת תרשיש לכנסת ה12 (1992) מפלגה הזויה למדי שחרטה על דגלה "הקמת מכללה ברוח התורה בנתניה" אותו תרשיש נודע בנסיבות אחרות לגמרי- בשנת 1957 נעצר ונשלח ל10 שנות מאסר לאחר שהשליך רימון על הכנסת. בתקרית החמורה נפצעו קל מהרסיסים ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ומספר שרים נוספים .
בתשדיר שהפך לקאלט הוא חוזר על קריאתו "נוער, נוער, נוער"
הרב לוינגר, ממקימי גוש אמונים ואחת הדמויות הקיצוניות בציונות הדתית גם כן רץ בבחירות 92 ברשימה שנקראה "התורה והארץ" למרות שנחשבה כאיזוטרית למדי אי אפשר שלא להתרשם מכך שהציונות הדתית אימצה חלק מחזונו של לווינגר וכיום ניתן לראות מסרים דומים להשקפתו במפלגות גדולות בהרבה
לא ברור מה המפלגה הבאה רוצה, מלבד שקוראים לה "יען- התאגדות התימנים בישראל". אגב, התאגדות פוליטית של עולי תימן איננה דבר חדש או איזוטרי- כבר ב1923 נרשמה התאגדות שכזו שהצטרפה לקונגרס הציוני העולמי ולמועצת העם. ההתאגדות לבסוף התמזגה עם מפא"י עד שנמחקה מהמפה הפוליטית
כדי לאזן את התמונה אני חייב להזכיר כי פעלו מספר מפלגות אנטי-דתיות ברמות שונות של איזוטריה. המצליחה שבהן- שינוי זכתה ב2003 לכ15 מנדטים מה שמוכיח שלנושאי דת ומדינה יש קונים גם בציבור החילוני (בתנאים מסויימים)
כיום רצה מפלגת "אור" ברשות ירון ידען "גדול אלוהי הכסף מהאלוהים היושב במרומים" אומר ידען בתשדירי המפלגה אולם עושה רושם שהוא איננו משכיל לסחוף את ההמונים תחת מסריו האנטי-דתיים.
זהו לבינתיים- בפעם הבאה (אם אספיק עד הבחירות) מפלגות שהיו קרובות לאחוז החסימה ודברי סיכום
זאת אחת האנומליות בפוליטיקה הישראלית, אקסיומה בלתי מוסברת ויחודית למדי לתרבות הישראלית- מפלגות נישה, הדוגלות בנושא אחד בלבד, ואינן מתיימרות לתפוס את השלטון. עובדה זאת לא מספיקה להפוך את ישראל ליחידה במינה אלא הכוח הגדול של המפלגות הסקטוריליות הללו, השפעתן הרבה במהלך השנים והשיח הציבורי הנרחב הנלווה לקיומם של אלו. לצד מפלגות הפועלות למען זכויות האדם, זכויות של מיעוטים שונים בולטות כמובן המפלגות הדתיות- אולי מפלגות הנישה המצליחות בתולדות העם היהודי, ומהדוגמאות הבולטות למפלגות דתיות שהצליחו לפנות לסקטור מסוים ולהצליח לסחוף רבבות. כיום אין סוף לפיצול בקרב המצביעים הדתיים ופילוחם לסקטורים ותתי סקטורים שונים- ספרדים ואשכנזים, חסידי סאטמר והברסלבים, ציונות דתית לעומת החרדים וכהנה וכהנה. לכולם יש ייצוג בכנסת, לכולם יש ציבור בוחרים נאמן ודומה כי שאלות של שמאל או ימין ואפילו אג'נדה מדינית חברתית לא מעסיקות את העם יותר מעיסוק פוליטי של ייצוגי אוכלוסיה ושל הבדלים אתנים תרבותים בין זרמי היהדות השונים. למרות כל זה אפשר למצוא בהיסטוריה הפוליטית הקצרה של ישראל לא מעט דוגמאות למפלגות שהתיימרו לייצג פלחים דתיים שונים ונכשלו בכך.
אחת הדוגמאות המשעשעות במערכת הבחירות הנוכחית היא של עופר ליפשיץ מנהיג "ברית עולם", טיפוס חסר כריזמה, חילוני הרואה בעצמו כשליח של הקדוש ברוך הוא עלי אדמות :
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FJMGGL&c41t4nzVQ=FH - שי ודרור מפתיעים את עופר ליפשיץ בשיחת טלפון מפתיעה
משה דואק עמד בראש רשימת תרשיש לכנסת ה12 (1992) מפלגה הזויה למדי שחרטה על דגלה "הקמת מכללה ברוח התורה בנתניה" אותו תרשיש נודע בנסיבות אחרות לגמרי- בשנת 1957 נעצר ונשלח ל10 שנות מאסר לאחר שהשליך רימון על הכנסת. בתקרית החמורה נפצעו קל מהרסיסים ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ומספר שרים נוספים .
בתשדיר שהפך לקאלט הוא חוזר על קריאתו "נוער, נוער, נוער"
הרב לוינגר, ממקימי גוש אמונים ואחת הדמויות הקיצוניות בציונות הדתית גם כן רץ בבחירות 92 ברשימה שנקראה "התורה והארץ" למרות שנחשבה כאיזוטרית למדי אי אפשר שלא להתרשם מכך שהציונות הדתית אימצה חלק מחזונו של לווינגר וכיום ניתן לראות מסרים דומים להשקפתו במפלגות גדולות בהרבה
לא ברור מה המפלגה הבאה רוצה, מלבד שקוראים לה "יען- התאגדות התימנים בישראל". אגב, התאגדות פוליטית של עולי תימן איננה דבר חדש או איזוטרי- כבר ב1923 נרשמה התאגדות שכזו שהצטרפה לקונגרס הציוני העולמי ולמועצת העם. ההתאגדות לבסוף התמזגה עם מפא"י עד שנמחקה מהמפה הפוליטית
כיום רצה מפלגת "אור" ברשות ירון ידען "גדול אלוהי הכסף מהאלוהים היושב במרומים" אומר ידען בתשדירי המפלגה אולם עושה רושם שהוא איננו משכיל לסחוף את ההמונים תחת מסריו האנטי-דתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה