בקרוב יחלו תשדירי תעמולת הבחירות. כיום התשדירים הללו לא מעניינים כמעט אף אחד ומשמשים בעיקר לחובבי זוטות כמוני. אז אם בזוטות עסקינן, הבא נבחן את סיפורם של המפלגות הקטנות בישראל במהלך ההיסטוריה, אותן מפלגות רומנטיות ונאיביות שראשם חשבו שיזכו להצלחה והתנגשו בחוף המציאות לאחר שלא דיגדגו אפילו את אחוז החסימה.המפלגות הללו הפכו לא פעם ללעג וקלס בקרב הציבור אבל אני דווקא מוצא בהם איזושהי אמת, חן, וקסם שקשה למצוא במפלגות הגדולות והוותיקות . האמת שהמילה "וותיקות" יכולה להגדיר גם חלק מהמפלגות שאסקור כאן, חלקן רצו מעל לקדנציה וישנם מקרים נדירים של מפלגות שרצו בשלוש מערכות בחירות ואף יותר, ראו מקרה "עלה ירוק" המפורסמים. בניגוד לדעה הרווחת לא כל המפלגות הללו הם בעלי אופי הזוי או נישתי, חלקם מייצגות רעיונות מרכזיים ומנסות לקדם נושאים חשובים בחברה הישראלית. דוגמא בולטת לכך היא מפלגת הירוקים שרצה כבר מספר מערכות בחוסר הצלחה משווע, ומנסה לקדם אג'דה ירוקה. בעוד בישראל למפלגה שכזאת אין סיכוי להכנס לכנסת, במדינות כמו גרמניה והולנד ואפילו קנדה למפלגת הירוקים יש יצוג נכבד בפרלמנט.

אה ועוד דבר לפני שמתחילים- למרות שמפלגות קטנות ואיזוטריות קיימות עוד משחר ההיסטוריה הפוליטית בישראל, המפלגות שאסקור הן כאלו שצצו ב30 השנים האחרונות, לפני כן התיעוד היה מינמלי למדי, שלא לדבר על איתור קטעי וידאו שהיא משימה בלתי אפשרית בתקופה שלפני שידורי תעמולת הבחירות.

המפלגה הראשונה שאסקור בטור זה היא "הכוח השקט" שבראשה עמד העסקן והיסטוריון הקולנוע יעקוב גרוס (גילוי נאות- יעקוב הוא ידיד משפחה ותיק) יעקוב הוא גם בנו של נתן גרוס, אחד מחלוצי הקולנוע העברי שבין השאר היה ממקימי "יומני גבע" המיתולוגים. במשך שנים עבד יעקוב על שימור מורשת אביו וחבריו הקולנוענים וביניהם ברוך אגדתי ונתן אקסלרוד. גרוס לא הסתפק בכך ושלח ידו גם בבימוי סרטי תעודה שונים, חלקם הגדול יועד לערוץ הראשון ולמוסדות שונים. בנוסף גרוס היה שותף בהקמת המקומון הירושלמי הנודע "כל העיר" בתקופה שבה מקומונים נתנו את הטון התרבותי האורבני. אבל כנראה שכל זה לא הספיק לידידנו יעקוב וכבר באמצע שנות ה80 הוא הציב לעצמו יעד חדש- ביטול מס ההכנסה. בשנת 1984 חבר גרוס ליעקב ברגר וביחד הקימו את תנועת "הס" המפלגה לשינוי שיטת המיסוי.

אחד התשדירים הציג הפצצה של הכנסת (דקה 1:35) בדגם מיוחד שהוזמן מראש.בימים בהם התקציב היה נמוך ואנימצית מחשב לא היתה בנמצא שימוש באפקטים מיוחדים מסוג זה נחשבו להוצאה יקרה למדי. למרות זאת ועדת הבחירות החליטה לצנזר את הסצנה השנויה במחלוקת ולהשאיר את הצופים עם שני אנשים מדברים (להזכירם- שנות ה80, ערוץ אחד בלבד וללא אינטרנט) . כך נמנעה מאיתנו סצנת האסונות המרשימה בתולדות ישראל, 12 שנים לפני "היום השלישי" ו17 שנים לפני 9.11 

מאוחר יותר בבחירות 1992 החליט גרוס לרוץ לבדו במפלגת "הכוח השקט" שעוררה פרובוקציה לא קטנה כאשר החליטה להשתמש באות הלא פופולרית במיוחד "ז" כשסיסמת הבחירות שלה היא "שים ז בחריץ"

כמו "הס", תשדירי "הכוח השקט" התאפיינו ביצרתיות, תעוזה ודמיון רב חרף התקציב הנמוך וחוסר העניין בציבור.

גרוס התגלה בתשדירים אלו כקופירייטר לא רע בכלל המסוגל לשלוף אינספור שפנים משרוולו הקצר. כך למשל נראה גרוס משתמש ב"בבושקה" אותה בובה רוסית מפורסמת ובה דמויותיהם של שמיר, פרס ועוד. 

בסופו של יום המפלגה נכשלה שוב להיכנס לכנסת וגרוס חזר לעיסוקו החשוב בשימור מורשת הקולנוע הישראלי. מס הכנסה לא בוטל ורק המשיך לעלות עוד ועוד במשך השנים. אולי נצחון אחד שיכול להיזקף לזכותו של גרוס וחבריו הוא ביטול האגורה בשנות ה90, מהלך ש"הכוח השקט" ניסה לקדם ובהחלט העלה לסדר היום. מצד שני, ביטול האגורה אולי חסך לבנקים ולממשלה כסף רב אך הביא לעליית מחירים ו"עיגול" מחירים כאשר החזרת העודף איננה עוד בנמצא.

כך או כך "הכוח השקט" נכנסה להיכל התהילה של המפלגות הקטנות והאיזוטריות.

בפוסט הבא: מפלגת "קזינו" בראשות עזרה טיסונה